בתקופה האחרונה, כאשר מתקרב המועד לכך שתוכנית תמ"א 38 תשנה את המתווה שלה, פנו היזמים לקידום פרויקטים של פינוי בינוי, כאשר הם מרכזים מאמצים בהכרזה של מתחמים לפינוי בינוי. מתחמי פינוי בינוי מוכרזים על ידי המדינה כך שיזמים המקבלים את הפרויקטים הורסים את הבניינים במתחם ובונים תחתיהם בניינים חדשים עם אחוזי בנייה טובים. באזורי הביקוש מקובל שאחוזים אלה מתבטאים בבנייה של 3 דירות חדשות במקום כל דירה שנהרסת, אך זה דורש את אישור מוסדות התכנון. בתקופת הבנייה, דיירי הבתים שנהרסו נאלצים לעזוב את הדירה שהם רכשו לאחר שבחרו את מיקומה, ולעבור לדירה אחרת עד אשר תסתיים הבנייה של הבניין בו תהיה דירתם החדשה. השאלה העולה היא האם הדיירים יכולים לקבוע את מקום מגוריהם בתקופת הביניים הזאת. יזמים פנו לאחרונה לבית המשפט במספר מקרים בהם בעלי דירות סרבו לחתום על פרויקט פינוי-בינוי בשל אי הסכמות בנוגע למקום המגורים בתקופת הבנייה. בעלי הדירות טוענים כי היזם לא יכול להחליט עבורם היכן הם יגורו. על חוק פינוי בינוי, היזם צריך להציג לפני בעלי הדירות את נושא מיקום הדירה המושכרת מייד בהתחלה, עם הצגת שאר פרטי התמורה, ושהסכמת בעלי הדירות על ביצוע הפרויקט תהיה כבר ברורה בעת הבחירה ביזם. לא מומלץ להסתפק בהגדרות שאינן ברורות ולא לאפשר ליזם לכלול בהסכם נוסח המאפשר לו להחליט על פי שיקול דעתו או בכפוף לשיקולי התכנון. בחלק מהמקומות, פועלת הרשות המקומית בשיתוף עם הציבור, כאשר מקודם עניין של מתחם פינוי בינוי, כדי לזרז את התהליכים. במקרים כאלה אפשר לבדוק עם הרשות המקומית האם מתחם כלשהו אכן הוכרז כמתחם של פינוי בינוי.
|