בעלי דירות חתמו על הסכם עם יזם תמ"א 38 לביצוע פרויקט סוג של חיזוק המבנה ותוספת בנייה (תמ"א 38/1). מדובר על פרויקט תמ"א 38 בירושלים ברחוב העילוי ובו יש 11 תתי־חלקות המוגדרות כ"דירות" ועוד 4 תתי־חלקות שהן מוגדרות "מחסנים". דירות מגורים מקבלות בפרויקט תוספת שטח שנעה בין כ-17 מ"ר לבין כ- 25.5 מ"ר וזאת בנוסף לתוספת של מחסן ומרפסת ואילו המחסנים לא מקבלים תוספת על פי ההיתר ועל פי ההסכם. שני בעלי מחסנים הגישו התנגדות להיתר הבניה שהתקבל, בהקשר לתוספת שלא מתקבלת למחסנים. ההתנגדות שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נדחו על ידה, כאשר גם וועדת הערר לא קיבלה את ההתנגדות מהנימוק שיחידות אלה, למרות שהן משמשות למגורים כבר זמן רב, אינן משנות את הייעוד שלהן בהיתר הבניה. תצוין העובדה שאין גם הסכמה בין הצדדים לגבי השינוי בפועל של ייעוד הנכס. המחלוקת הגיעה לפתחה של המפקחת על המקרקעין אשר הייתה צריכה להכריע האם שני המחסנים האלה, אשר שימשו למגורים כאשר תשלומי הארנונה המשולמים בעבורם, הינם של דירת מגורים, ולכל אחד מהמחסנים יש כניסה נפרדת וכן את שאר החלקים של דירת מגורים כגון מטבח, שירותים, הסקה ועוד, יוכלו להיחשב בפרויקט תמ"א 38 כדירת מגורים ולזכות את בעליהם בתוספת שניתנה לדירות האחרון בבניין. לפיכך קבעה המפקחת כי עובדת היותם בפועל דירות, לא יוכלו לשמש הכשר למחסנים לשמש דירת מגורים באופן אשר מזכה אותן בתוספת מכוח תמ"א 38 ולפיכך אין נחשבים כשווים ליתר הדירות. יחד עם זאת ברוח הפשרה אשר הושגה בין בעלי הדירות האחרים שביקשו לקדם את הפרויקט של תמ"א 38, לבים בעלי המחסנים, יזכו האחרונים בגדלה של 8 מ"ר בשטח שהיא למעשה הגדלה נטו של 6.3 מ"ר כאשר היא תובא על חשבון שטחו של המקלט הקיים.
|