מיקומה של ישראל על השבר הסורי-אפריקאי, גורם לכך שיש סיכון רב להתרחשות של רעידת אדמה ולפי הסטיסטיקה, אחת ל- 70-100 שנים מתרחשת באזור רעידת אדמה חזקה. בשנת 2005 אושרה תוכנית המתאר הארצית – תמ"א 38 – לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. הרעיון היה שהקבלנים יחזקו את הבניינים בתמורה לקבלת זכויות בנייה כאשר בעלי הדירות לא יידרשו לשלם מכיסם על ביצוע החיזוק. התכנית נתקלה בקשיים הנובעים לעיתים מדרישות של הרשויות המקומיות או מדרישות בעלי הדירות או מבעיות כלכליות של היזמים כמו למשל אי כדאיות כלכלית לבצע את הפרויקט. בשנת 2010 אושר תיקון לתמ"א 38 (התיקון השני) אשר אפשר לבצע גם הריסה ובנייה של הבניין תוך כדי אפשרות להוסיף דירות ולאפשר כדאיות כלכלית ליזם. הרעיון היה, לדברי שי הראל העוסק בתחום, שהריסה ובנייה מחדש של בניין שיהיה עמיד לרעידות אדמה עדיפה על חיזוק בניין קיים. בשנת 2012 נכנס תיקון שלישי שאפשר להגדיל את זכויות הבנייה בפרויקטים של חיזוק הבניינים וכן הקלות למסלול של הריסה ובנייה מחדש. בשנים האחרונות התקיים ויכוח, שלעיתים לווה בקרבות משפטיים, לגבי הפרשנות של זכויות הבנייה האם יש להתייחס רק לשטח הבניין הקיים או שההריסה מאפשרת גמישות ברמה התכנונית. בספטמבר 2015 פרסם היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, חוות דעת המצמצמת את זכויות הבנייה, וגרם לבלבול בתחום זה.
|