המפקחת על המקרקעין אישרה את הפרויקט, לאחר שקיבלה את טענות הדיירים שתבעו את בעל הדירה הסרבן. יחד עם זאת, היא קיבלה את הטענות של בעל הדירה הנתבע כי אחד ממקומות החנייה קרוב מדי אל דירתו ואת חששו מפני הרעש הצפוי לו מהמעלית שתוקם.

פרויקט תמ"א 38 בחולון במסלול של חיזוק הבניין כדי שיעמוד בפני רעידת אדמה ושדרוגו, תוכנן עבור בניין ברחוב חנקין על ידי החברה היזמית "יחד מימוש תמ"א". במסגרת תכנון הפרויקט של תמ"א 38, יתווספו לבניין 8 דירות על הגג ואחת נוספת בקומת הקרקע. כמו כן, תוכנן להרחיב את הדירות הקיימות ולהוסיף לבניין מעלית.
בעל דירה אחת בבניין, אשר גר בקומה הראשונה, התנגד לחתימה על ההסכם. בעלי הדירות האחרים פנו אל המפקחת על המקרקעין בחולון, דגנית קציר-ברין, בשל סירובו של בעל הדירה לביצוע הפרויקט של תמ"א 38 בבניין. בפנייתם ציינו התובעים שההתנגדות של בעל הדירה לקבלת היתר בניה, כבר נדחתה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אשר קבעה שאין מניעה לקבלת היתר בנייה, בכפוף להשלמה של תנאים מסוימים. לאחר שהניסיונות של בעלי הדירות האחרים להגיע להסכמה עם בעל הדירה המסרב, לא נשאו פרי, הם פנו למפקחת על המקרקעין, שתאשר את הפרויקט של תמ"א 38 ותסמיך את עורכי הדין המייצגים אותם לחתום על המסמכים הדרושים בשמו של השכן המסרב.
הטענות המרכזיות של בעל הדירה הנתבע מתייחסות לפגיעה בקניינו ולפגיעה בזכותו לפרטיות. בנוסף, הוא התלונן על כך שלחברה היזמית אין ליווי בנקאי. אחת הטענות שלו מתייחסת למכפילי חנייה המתוכננים להיות במרחק של 30 ס"מ מחלון הדירה שלו. טענה אחרת מתייחסת לרעש שיעלה מהמעלית, שיהיה בלתי נסבל לדבריו. טענה נוספת של הנתבע היא שנוצר אי שוויון בין ערך הדירה שלו שיעלה אך במעט לעומת ערכן של הדירות האחרות בבניין.
המפקחת על המקרקעין, דגנית קציר-ברין, הגיעה לבניין כדי להתרשם ממצבו ועל פי התרשמותה הוא ישן מאוד ומוזנח ונדרש לחזק אותו כדי למנוע אסון וכן לשפצו. עוד ציינה כי הנתבע הוסיף טענות רבות שלא נכללו בהתנגדות המקורית שלו וזאת על מנת ליצור ויכוח, כמו למשל התייחסותו לליווי הבנקאי וזאת למרות שהנתבע עצמו סיכל את יכולת החברה היזמית לקבלו, מכיוון שסירב לחתום על תיקון צו הבית המשותף.
עוד טענה המפקחת כי ערך הדירה אשר בבעלות הנתבע יעלה ביותר מחצי מיליון שקלים על פי ההערכה של השמאי מטעמו, ולכן אין ממש בטענה שמישהו מבעלי הדירות האחרות קיבל הטבות עודפות, והטענה שערך הדירות האחרות יעלה יותר אינה מהווה פגיעה בשוויון. המפקחת קבעה שאת השוויון יש לבחון על פי התוספת שכל דירה תקבל ולאו דווקא שוויון בערך הכלכלי של התוספות האלה.
בנוגע לשתי טענות של הנתבע קבעה המפקחת שהן דורשות התייחסות. האחת היא מיקומו של מכפיל החנייה הגורם לכך שכאשר מעלים את המתקן לחניה, אחת החניות תימצא קרוב מדי אל חלון הדירה של הנתבע. לפיכך קבעה המפקחת כי יש לוותר לגמרי על החנייה שתמוקם מתחת לחלון דירתו של המתלונן, או שלחילופין להגביל את גובהה לשניים וחצי מטרים בלבד. לעניין הטענה על רעש המעלית, קבעה המפקחת כי למרות שהיא לא השתכנעה כי תיגרם פגיעה אקוסטית, יש לבצע בדיקה לאחר סיום הבנייה, כדי לוודא שהרעש הנגרם מעבודת המעלית אינו עולה על התקן המותר. אם הרעש יהיה גבוה מהתקן יהיה צורך בבידוד מתאים.
לפיכך, אישרה המפקחת קציר-ברין את הפרויקט של תמ"א 38 לבניין ברחוב חנקין, תוך עמידה בתנאים של מכפיל החנייה מתחת לחלון דירת הנתבע ופתרון לרעש מהמעלית על ידי התקנה של בידוד בדירתו של הנתבע, אם יתברר שהוא נדרש.
לאחר שהמפקחת לקחה בחשבון את הטענות המיותרות של הנתבע אשר גרמו לבזבוז זמן, היא קבעה שהתובעים ישלמו לנתבע עבור ההוצאות סכום של 20 אלף שקלים.
קישור לכתבה
כתב: עו"ד גיא יקותיאל
לפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
|