מאמרים בנושא תמ"א 38

בעלי דירות בבית משותף בראשל"צ הגישו עתירה מיוחד לבית המשפט המחוזי בלוד. בעתירה נחשף סיפורם: הם התקשרו עם יזם בנייה לצורך ביצוע תמ"א 38 והתבקשו להחתים את כל בעלי הזכויות, כמקובל. אלא שאז התגלה להם, שהחברה שבנתה את הבניין אי-שם בשנות ה-60', עודנה רשומה כבעלת מחסן של שלושה מטר. 

הבעיה שלהם הייתה שהחברה נמחקה בתחילת שנות ה-70 ומשכך היא כבר לא נחשבת ל"אישיות משפטית" כך שאינם יכולים לקבל את ההסכמה שלה לפרויקט, והוא תקוע. הדיירים ביקשו מבית המשפט שיורה על החייאת החברה והחזרתה לפעילות ולו לצורך ההסכמה. 

באופן עקרוני, רשם החברות לא התנגד למבוקש, אולם הוא דרש שהחייאת החברה תותנה בכך שתפרע חוב אגרות שנותרה לה. הרשם טען כי מטרת ההחייאה בסופו של דבר היא הפקת רווח כלכלי עבור בעלי הדירות, ולכן עליהם לכסות את החוב. בתוך כך הוסיף הרשם כי אחד מבעלי הדיירות היה בעל מניות בחברה, כך שלכל הפחות יש לחייבו בתשלום האגרות. 

בשביל הצדק 
השופט יעקב שפסר, סגן נשיא בית המשפט, קיבל את בקשת בעלי הדירות. השופט הדגיש כי זה לא מתקבל על הדעת לפגוע בזכויות דיירים לביצוע תוכנית חיזוק מפני רעידות אדמה רק בשל מצב רישום החברה, שאינו באחריותם ושליטתם. בתוך כך השופט הדגיש כי לו היה דוחה את הבקשה היה בכך משום אפליית העותרים לרעה לעומת בעלי דירות בבתים ישנים אחרים. 

השופט קבע עוד כי לא ייתכן שבגלל מחסן "קטן וזניח" שהחברה לא דאגה לרשום את זכויותיו כראוי, יסכל את השיפוץ של הבניין ויפגע בזכויותיהם הקנייניות של בעלי הדירות ובאינטרס הציבורי שבחיזוק בניינים מפני רעידות אדמה. 

מעבר לכך, השופט שפסר דחה את הדרישה שהציב הרשם לתשלום חוב האגרות. השופט קבע בהקשר זה כי החייאת החברה לא תפיק לבעלי הדירות רווח כלכלי, וכי הדבר נכפה עליהם בשל דרישת החוק לאישור מכלל בעלי הזכויות בבניין. עוד נקבע כי לא יהיה זה מוצדק לחייב את אותו דייר שהיה בעבר בעל מניות בחברה, משום שחלקו בחברה זו היה זניח ושולי. 

וכך, השופט החליט להחיות את החברה ולהחזיר את שמה לפנקס החברות בתוספת סייג שלפיו מדובר בהחייאה ספציפית רק לצורך ביצוע הפרויקט. לאחר מכן, החברה תימחק שוב. 
לפסק הדין  
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד זיו לוטן עוסק בדיני מקרקעין ותמ"א 38

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.