תמ"א 38 בפריפריה לעומת המרכז

פרויקטים של תמ"א 38 נועדו במקור לטפל במבנים ישנים שאינם עומדים בתקן, ונמצאים בסיכון בזמן רעידות אדמה. עם הזמן התוכנית למניעת אסונות אלו ננטשה, ונכנעה לשוק הקשה של ענף הנדל"ן.

כיום מיושמים פרויקטים של תמ"א אך ורק לפי היתרונות הכלכליים, אשר מתבטאים בהוספה של דירות בערים מרכזיות, לרוב באזורים שבכלל אינם כלולים באזורי סכנה של קריסה גבוהה.

דווקא באזורי הפריפריה אשר נמצאים באזורי סכנה גבוהה יותר, נותרו עשרות אלפי משפחות מופקרות, אשר קבלנים לא מעוניינים לבצע אצלם פרויקטים של תמ"א, בשל חוסר כדאיות.

נתון שעולה מאתר TamaFix - שלוש עשר פרויקטים בלבד של תמ"א 38 לחיזוק של מבנים מקריסה, בוצעו באזורי הפריפריה, לעומת כ- 4,385 בשאר הארץ.

כמו כן, מוסיף ליאור גוזס, מנכ"ל TamaFix, המאפשר לקבל מידע על ביצוע פרויקטים של תמ"א 38 בכתובת שונות, כי הסכום הנדרש למניעת קריסה של דירה על יושביה בפריפריה הוא 84 אלף שקל בלבד. החישוב העומד מאחורי סכום זה הוא שעלות חיזוק בנין, אשר מאכלס 12 דירות נע סביב מיליון שקל, והוא כולל את עלויות הבניה והמיסוי, וכמו כן את עלויות האדריכל והמהנדס.

"יזמי הנדל"ן הם לא פילנתרופים, הפעילות שלהם מן הסתם מופנית לאיפה שיש כדאיות ורווחיות מפרויקט תמ"א 38. אזורי הפריפריה שהם האזורים עם סיכון הקריסה הגבוהה לא מספיק רווחיים" אומר גוזס. "זו הסיבה המחייבת את התערבות הממשלה. חייבים להגביר את האטרקטיביות באזורים אלו, והממשלה יכולה לעשות את זה בכמה דרכים שלא מצריכות הקצאה של כספי ציבור, למרות שמדובר בהצלת חיי אזרחים".

למשל קבלנים אשר ישקיעו מהונם את מיליון השקלים לצורך פרויקט מיגון 12 דירות בפריפריה, יקבלו בתמורה הטבות מהמדינה.

• הטבה של זכויות בנייה בשווי מיליון שקל לפחות. ובמקרים שיזם זה לא ירצה / יכול לנצל את הזכויות שקיבל, שתהיה לו אפשרות להעביר בצורה מסודרת את זכויות הבנייה ליזם אחר המעוניין בכך. יש מודל כזה בעולם והוא נקרא "בורסת זכויות בנייה".
• אפשרות נוספת שהממשלה יכולה לאמץ הינה הטבות במס ליזם שיעשה תמ"א 38 בפריפריה, בגובה הזכויות שנצברו, וזאת על ידי קיזוז מס לאותו יזם או חברה.

יש דרכים לפתור את הבעיה, הממשלה רק צריכה לקחת אחריות ולהבין שזה מתפקידה לדאוג לאזרחים באזורים המוחלשים, לפני שיקרה אסון.

כתבתו של אלירן סימוני - TamaFix