הקריסה האחרונה של בניין בחולון גרמה לדיירים בבניינים ותיקים בישראל לחשש בכל הנוגע לבלאי שנוצר במשך השנים ולסכנות, כגון רעידת אדמה אשר עלולות להוביל לקריסת הבניין.
בחלק גדול מהבניינים בישראל אשר הוקמו לפני 60 ו-70 שנה, הבלאי שנוצר עלול להוות סכנה ממשית לקריסה. נכון להיום מתקיים דיון על הגורם האחראי לתקינות הבניין (האם מדובר בעירייה שאחראית לבדוק את תקינות הבניינים מעת לעת, האם התושבים זכאים לפיצוי על ידי מס רכוש, האם נדרש תיקון תנאי הביטוח על ידי הרגולטור, וכו'). לצד זאת, חשוב לדעת כי בלאי טבעי של בניין הגורם לקריסה (בין אם היא פתאומית או לא) אינו מוגדר כמקרה ביטוח המכוסה על ידי פוליסת ביטוח המבנה.
4 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
מהם הגורמים המובילים לקריסה אשר מכוסים על ידי פוליסת הביטוח? ומה כדאי לדיירים לעשות כבר עכשיו כדי לוודא שהבניין שלהם בטוח מבחינה הנדסית ומוגן מרעידת אדמה?

אילו מקרים מכוסים על ידי הביטוח ומהם המקרים שאינם מוגדרים כמקרה ביטוח?

לפני שאתם מתחילים לפעול בנוגע לבניין שלכם, כדאי לוודא מהם המקרים (הסיכונים) המוגדרים בתור מקרי ביטוח על ידי תנאי הפוליסה, אשר נזק שנגרם מהם למבנה או לתכולה מכוסה במסגרת ביטוח הדירה.
בין האירועים (הסיכונים) אשר עשויים להיות מכוסים: אש, התפוצצות (של בלון גז, למשל), רוח במהירות של יותר מ-30 קשר (מקרה נדיר בישראל אך עלולים להיגרם נזקים מרוחות גם כאן), נפילת כלי טיס או חפצים ממנו על הבניין, מגע או התנגשות כלי רכב בדירה, וכמובן רעידת אדמה לרבות צונאמי הנלווה אליה (בתנאי שנרכש במפורש ע"י המבוטח).
עם זאת, ישנם מקרים נוספים אשר יכולים להוביל להתמוטטות או קריסה המבנה ולנזק לתכולה אך אינם מוגדרים כמקרה ביטוח ולכן לנזק כתוצאה מהם אין כיסוי בפוליסה כגון מלחמה ופעולות אויב, פיגוע חבלני, הריסה על ידי הממשלה ועוד.
בכל מקרה אשר מתרחש בבניין, חברת הביטוח בודקת האם הוא עומד במקרה הביטוח ובתנאים המוגדרים בפוליסת הביטוח, ובהתאם לסוג הביטוח שנרכש (מבנה ו/ או תכולה), ורק אז מתקבלת החלטה האם מגיע שיפוי למבוטח.
4 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

מול החשש לרעידת אדמה, כדאי לשקול רכישה של ביטוח המפצה בשווי נוסף את המבנה

בבניינים משותפים החשש העיקרי שיכול לגרום נזק בסדר גודל משמעותי הוא רעידת אדמה, ולכן רצוי לרכוש כיסוי מותאם המכסה על נזקי רעידת אדמה בפוליסת הביטוח.
על כיסוי זה ניתן להוסיף הרחבה מעבר לביטוח שווי המבנה (כלומר, הדירה) בבניין משותף, בשם "סכום ביטוח נוסף לבית משותף", במקרה כזה, אם ייגרם נזק של מעל ל-70% למבנה המבוטח יקבל פיצוי נוסף מעבר לסכום ביטוח המבנה. ההיגיון שעומד מאחורי ההרחבה: כאשר אנחנו קונים דירה בבניין משותף אנחנו משלמים על שווי המבנה, המורכב מעלות הבנייה (הנקבעת על פי סטנדרט הבנייה) ומערך הקרקע (המשתנה מעיר לעיר ובהתאם למיקום המבנה). במקרה בו לא נרכש כיסוי ל'סכום ביטוח נוסף בבית משותף' והבניין קרס כתוצאה של רעידת אדמה, חברת הביטוח תשלם את סכום הביטוח שנרכש – בדר"כ משקף את עלות הבנייה בלבד של הדירה הבודדת. עם זאת, על מנת לבנות מחדש בניין משותף, על מנת שמבוטח יוכל לבנות את דירתו מחדש, הוא תלוי בכל דיירי הבניין והם גם צריכים לבנות את דירתם, כאשר יכול להיות שחלקם כלל לא מבוטחים ואין להם יכולת כלכלית לבנות מחדש את דירתם. במקרה כזה, הכיסוי יעניק למבוטח את לרכוש נכס במיקום אחר בסביבה.
4 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)

המלצה לביצוע מיידי - הזמינו מהנדס לבדיקת תקינות, שקלו חיזוק הבניין דרך תמ"א 38 והבטיחו את הכיסוי הביטוחי המתאים

התקן להגנה על בניינים מול רעידות אדמה החל ב-1980 והחמיר עם השנים, כך שכל בניין שהוקם לפני 1980 מועד לפורענות בכל הנוגע לרעידות אדמה. בדיוק מסיבה זו גיבשה המדינה והרשויות את תכנית תמ"א 38 לחיזוק מבנים ו'פינוי בינוי', אשר נועדו להבטיח הגנה מול רעידות אדמה.
אם אתם גרים בבניין משותף עם ותק של יותר מ-40 שנה, כדאי לשקול בחיוב חיזוק של המבנה דרך התכנית הממשלתית. בכל מקרה, פנו לוועד הבית על מנת להזמין מהנדס חיצוני\פקח מטעם העירייה, על מנת שיבדוק את תקינות הבניין. חשוב להבין כי הבניין לא צריך לקרוס על מנת שהעיירה תגדיר אותו בתור 'מבנה מסוכן' או מבנה שאינו ראוי למגורים - תפקידו של המהנדס הוא לקבוע את רמת הסיכון ואת הפעולות הנדרשות לביצוע כדי להבטיח לכם שקט נפשי. בנוסף, דאגו שיש בידכם ביטוח מתאים לרבות כיסוי לרעידת אדמה.
4 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
(צילום: shutterstock)