13 בעלי דירות בבניין בפתח תקווה תבעו את שכנתם, אשר סירבה לביצוע תמ"א 38 (תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה), אלא אם תקבל דיור חלופי בזמן העבודות וכן שדירתה תשופץ ויוסיפו בה שני חדרי מקלחת. טענתה של השכנה הנתבעת הייתה, כי אביה החולה מתגורר איתה וכן סבה ודודה, כולם מבוגרים וחולים ואינם יכולים להתמודד עם הרעש, האבק, העובדים והלכלוך.

לטענת הדיירים התובעים, לא הציגה הנתבעת כל מסמך המאשר את מצבו הבריאותי של אב הנתבעת. התובעים, אשר כבר התקשרו עם חברה יזמית לביצוע תמ"א 38, סיכמו כי החברה תחזק את הבית המשותף, תשפץ את הרכוש המשותף ותוסיף לדירות ממ"ד ומרפסת שמש, בתמורה להצמדת הגג המשותף וזכויות הבניה הנוספות, על פי תמ"א 38, לצורך בניית דירות החברה היזמית. לטענתם, בקשתה של הנתבעת לשיפוץ ביתה והוספת חדרי מקלחת פוגעת בעקרון השיוויון בין בעלי הדירות בבית המשותף.

בפסק הדין, שניתן על ידי המפקחת הבכירה על רישום מקרקעין, אושרת ארפי מוראי, החליטה המפקחת לקבל את עמדת התובעים ולאשר את ביצוע העבודות ברכוש המשותף. על פי המפקחת, אין בלכלוך, רעש והכבדה, הכרוכים בעבודות בנייה ברכוש המשותף מכוח תכנית החיזוק, כדי להוות התנגדות לביצוע עבודות אלה, בהתאם להסכם. כמו כן, ציינה המפקחת כי בהתאם להסכם עם החברה היזמית, תותקן מעלית, אשר רק תשביח את ערך הדירה של הנתבעת, המתגוררת בקומה הרביעית והאחרונה.

בנוסף, הסתבר כי הסב והדוד מתגוררים בכתובת אחרת ולא בבית הנתבעת וכן לא הוכח כי אבי הנתבעת הוא "אדם עם מוגבלות" ועל כן, אינו זכאי לדיור חלופי בתקופת ביצוע העבודות. ולסיום, קבעה המפקחת, כי בקשתה של הנתבעת להוספת חדרי מקלחת, כתנאי לחתימה על ההסכם, פוגע בעיקרון שיוויון התמורות בין בעלי הדירות בבית המשותף.