בית משפט קבע כי תביעת מיליונים של קבלן נגד דייר הוגשה כ"תביעה אסטרטגית"

הדייר שהתנגד לתוכנית תמ"א 38 ושנתבע ב-2.3 מיליון שקל ע"י הקבלן, טען כי היזם פיני מזרחי "רימה את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה" והגיש תוכניות "שכולן רמאויות וזיופים" • ביהמ"ש קבע כי הטענות הן אמת ונאמרו בתום-לב

עניינים משפטיים בתמ"א 38 / צילום: איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
עניינים משפטיים בתמ"א 38 / צילום: איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

בית משפט השלום בתל-אביב דחה תביעת לשון הרע בגובה 2.6 מיליון שקל, שהגיש יזם נגד שכן סרבן, שהתנגד לפרויקט תמ"א 38, שרצה היזם לבצע ברמת גן, ואף הטיל עליו ועל החברה הקבלנית שלו הוצאות משפט בגובה 105 אלף שקל. זאת, לאחר שקבע שטענות השכן בדבר אופן התנהלות היזם, היו אמת ונאמרו בתום-לב, ושתביעת הקבלן הייתה תביעת השתקה אסטרטגית. במשפט נחשפה גם התנהלות חמורה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה-רמת-גן.

מדובר בפרויקט שקידם ב-2013 היזם פיני מזרחי, בעל השליטה בחברה הקבלנית "מ.פ. עמית בנייה וייזום", ברחוב עלומים 11-15 ברמת גן. הרוב מ-18 בעלי הדירות בבניינים הסכימו לפרויקט. אחד מהמתנגדים, רונן בן דור, הגיש ערר לוועדת הערר המחוזית, לאחר שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת גן דחתה את התנגדותו. לטענת בן דור, בתוכנית שאישרה הוועדה המקומית נפלו ליקויים רבים.

נציגי העירייה שהופיעו בפני ועדת הערר, הודו על קיום כשלים וליקויים בתוכנית, באופן שמעלה תמיהה כיצד אישרו אותה. חששות לבעיות בוועדה המקומית דאז, הועלו על-ידי דיירים. מכתבים שנשלחו משכנים העלו טענות שגורמים בוועדה המקומית היו להוטים לקדם את התוכנית למרות הבעיות, ושבמקום דירות מובטחות של 100-120 מ"ר, הדיירים יקבלו דירות של 75 מ"ר בלבד.

סגנית היועץ המשפטי לעיריית רמת-גן הודיעה באחת מישיבות הוועדה כי "מנהלת מחלקת התנועה איבדה אמון ביזם. מלכתחילה נעשו פה דברים משונים ולא מוסברים מבחינת אישור מנהלת מחלקת התנועה". הוועדה המקומית כתבה לוועדת הערר, שהיזם פעל מתחילת הדרך "באופן מעורר תמיהה", אולם ועדת הערר קיבלה בסוף את התוכנית.

בן דור עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד הוועדה, ובדיון הגיעו הצדדים להסכמות, שבתוך 30 יום היזמים יגישו תוכנית מתוקנת. מזרחי לא עמד בפסק הדין, ואחרי שנתיים התברר שהגיש לוועדה המקומית שבע תוכניות! שכולן לקויות. בסוף, בשנה שעברה, בוטל הפרויקט. 

רמאות וזיופים

בנובמבר 2016, כשהפרויקט עוד הועבר בין ועדות ובתי משפט, הגישו מזרחי ו"מ.פ. עמית בנייה וייזום" תביעת לשון הרע, בגין מכתבים ששלח בן דור בדואר-אלקטרוני לעירייה, לדיירים, לשופט הדן בעניינו וליו"ר ועדת הערר. לטענת בן דור, היזם "רימה את הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה", הגיש תוכניות "שכולן רמאויות וזיופים", "פועל בדרך הטעיות מכוונות וניסיונות מרמה חוזרים ונשנים", "ממשיך לשקר ולהונות"; וכן טען ל"רמיות רבות וחמורות של היזם".

בן דור טען, באמצעות עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, כי התביעה נגדו נועדה לאיים עליו כדי שיזנח את התנגדותו לפרויקט; ושעומדות לו הגנות מתביעת לשון הרע, וכל "חטאו" הוא שפתח את קופת השרצים של היזם.

אחד מהעדים במשפט היה סגן ראש העיר כיום וחבר הוועדה המקומית, אדם קניגסברגר, שהתבטא קשות נגד מזרחי וחברי ועדה מסוימים. על היזם אמר קניגסברגר כי הוא הוליך שולל וניסה להטעות את הוועדה המקומית, וכי "בכל שנותיי לא זכור לי מקרה כה חמור". הוא נקב בשמות שניים מנציגי הוועדה המקומית, ש"עשו מאמץ עיקש ותמוה לקדם את בקשת היזם ומתן ההיתר בכל מחיר".

צל כבד

השופט יאיר חסדיאל קיבל את טענות ההגנה. "במכלול המתואר בפסק דין זה, כשרונן בן דור, רבקה ושמחה (שלושת המתנגדים לתוכניות, א' מ') ניצבו אל מול יזם כוחני ורב-תחבולות שכזה, ועת הוועדה המקומית עצמה נבוכה, ונציגיה בוועדת הערר התקשו להפריד בין חוסר האמון באדריכל לבין חוסר האמון ביזם, ושעה שחבר המועצה קניגסברגר, שליח ציבור אובייקטיבי, הגיע למסקנות חמורות שכאלה, מה יעשה האזרח שהושיבוהו על פתח זה של חשדות, ולא יזדעק על הפרת פסק הדין בעתירה הראשונה?

"מה יעשה ולא יאמץ בלב שלם את החשד ביזם וברשות, שכבר הודתה בעבר שפקידיה כשלו, ועתה הם ממשיכים לטפל בבקשת היזם חרף המועד שנקבע בפסק הדין המוסכם שהרשות צד לו, והכול בזמן שהאזרח אינו מצליח לשים ידו על המסמכים שהועברו בין היזם לאותה רשות, והנוגעים לעניינו".

בית המשפט קבע כי "בן דור דיבר אמת ביחס לכך שהיזם הפר את פסק הדין המוסכם, וכי גורמים בוועדה המקומית בחרו להתעלם מכך ולהמשיך לטפל בהיתר. במכלול הנסיבות, קשה לטפול על בן דור שהתנהלותו חרגה מתחום הסביר, וכי היה עליו לפעול אחרת".

על היזם מזרחי כתב השופט כי עדותו הותירה רושם כוחני, יהיר ומזלזל בזולת ובחקירה; ותיאר את התנהלותו כמי שחושב ש"מדובר במשחק מחבואים לגיטימי, בגדרו מותר ליזם לכלול בבקשה (להיתר בנייה, א' מ') נתונים בלתי נכונים, ולצפות שהרשות לא תגלה אותם". נקבע כי העניין "מטיל צל כבד על מהימנות עדותו", של מזרחי ש"לא בחל בדרכי עורמה גסות בתשובות שונות".

בית המשפט דחה את תביעת לשון הרע של היזם, וקבע שהיא תביעה אסטרטגית, שנועדה להרתעת הדייר מלעמוד על זכויותיו - חשיפת התנהלות היזם.