נדל"ן ותשתיות

"תיקוני החקיקה מייצרים בשורה משמעותית ויהוו זרז לקידום ההתחדשות העירונית בישראל"

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמת תיקונים חדשים להסרת חסמים בתחום - ובהם הקמת ערכאה ייחודית להכרעה בתרחישים של פיצולי חתימות בין יזמים. עינת גנון, סמנכ"לית הרשות, עם כל הפרטים. ראיון

מערכת ice | 
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (צילום שלומי אמסלם, באדיבות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית)
חוק ההסדרים ממתין אמנם לממשלה חדשה, אולם ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית כבר פועלים לכך שהמסמך יכלול בתוכו שני תיקונים חדשים להסרת חסמים משמעותיים במיזמי פינוי-בינוי ותמ"א 38, בדרך להמשך האצת התחום המתפתח.
התיקון הראשון אותו שם את הפוקוס על הדיאלוג שבין בעלי דירות ויזמים, ונועד לנטרל סיטואציה במסגרתה נכבלים בעלי הדירות בהסכמים מול יזמים המעכבים את קידום הפרויקט. "אנו פועלים למנוע תרחיש לפיו יזמים מחתימים בעלי דירות על הסכמים לתקופת זמן בלתי-מוגבלת, אך בפועל לא מסוגלים או לא מתכוונים לקדם את המיזם ממגוון רחב של סיבות - ובינתיים יושבים על הגדר ומשאירים את בעלי הדירות בלא מענה", מרחיבה עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בשיחה עם ice. "מצב שכזה לא רק מבריח יזמים רציניים, אלא גם עלול להוביל להתמוססותם של פרויקטים".
לדברי גנון, "בהתאם לתיקון החדש, אנחנו מציבים ליזמים מגבלת זמן מוגדרת מראש, במהלכה הם ידרשו לנקוט בפעילויות קונקרטיות לקידום המיזם: איסוף של למעלה מ-50% מהחתימות תוך פרק זמן של זמן שנתיים, ולאחר מכן להיערך לקליטת תוכנית פינוי-בינוי מפורטת בוועדה מחוזית או להגיש בקשה להיתר בנייה בפני וועדה המקומית, זאת במידה ומדובר בתוכנית תמ"א".
"הרציונל הוא שתהיה התקדמות הן בפן הקנייני והן בפן תכנוני – זה לצד זה", מדגישה גנון. "במידה והיזם לא עומד בדרישות, יפקע החוזה אוטומטית, או שבעלי הדירות יוכלו יחדיו להחליט על ביטול הפרויקט ולהודיע על כך ליזם מבלי שהעניין ייחשב כפרת חוזה. תיקון זה נועד גם לצמצם את פעילותם של קבלני החתימות, המזדרזים להחתים על בעלי הדירות על הסכמים, ועד למכירתם לקבלן מעכבים את התקדמות התהליך".
באשר לתיקון השני, הרי שהוא מתמקד בפיצול החתימות של בעלי דירות בין יזמים שונים -  כשלאף אחד מהם אין הרוב הנדרש כדי לקדם את הפרויקט, וכאשר אותם היזמים לא מצליחים להגיע להסכמות או לשיתוף פעולה.
"במיוחד למקרים כשאלה", מציינת גנון, "אנו מציעים להקים ערכאה ייחודית שתורכב ממספר גורמים - ובהם בין היתר נציג הרשות הממשלתית, שמאי מטעם השמאי הממשלתי או גורם כלכלי אחר, כמו גם יועץ משפטי – אשר תכריע בסוגיה ותמנע מפרויקטים להיות תלויים באוויר. אל אותה הערכאה יוכלו לפנות בעלי הדירות או היזמים - וכחלק מפעילותה היא תידרש לשמוע את כלל הצדדים המעורבים – כולל בעלי הדירות - לבחון את התמורות המוצעות, ולבדוק את האיתנות הכלכלית ואת הרזומה והניסיון שצברו הגופים שמבקשים להוביל את הפרויקט. חברי הוועדה ידרשו להגיע להחלטה מנומקת תחת לוח זמנים קצוב, להכריע מי היזם שיקבל את המושכות, כמו גם לקבוע תג מחיר הולם עבור החתימות שכבר נאספו בידי היזם הנוסף. כמובן, שתידרש הסכמה של רוב בעלי הדירות ליזם שקבעה הוועדה, כי הוא זה שיקדם את הפרויקט".  
"כוחות השוק כבר הוכיחו שהם יודעים להסתדר לבד, אך במידה והפלונטר בכל זאת לא הותר, תהיה להם כתובת מסודרת שתפקידה ליישב את המחלוקות", מוסיפה גנון. "מהיכרותנו העמוקה את התחום אנו יודעים כי מדובר בתופעות רווחות, שמצריכות את התערבותנו ומחייבות תיקון בחקיקה".
"התיקונים זוכים לקונצנזוס רחב מקרב העוסקים בתחום", מסכמת גנון. "הליך גיבושם כלל את שיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, לצד היוועצות עם קבלנים, עורכי דין, נציגי המגזר השלישי ועובדי מנהלות ההתחדשות העירונית ברחבי הארץ. אנו בטוחים שהתיקונים הללו מייצרים בשורה משמעותית ויהוו עוד זרז לקידום תחום ההתחדשות העירונית בישראל".
שני התיקונים החדשים מצטרפים כאמור לעבודה מאומצת של הרשות הממשלתית שתורגמה בין היתר גם לדו"ח מקיף שגובש עם משרד המשפטים ופורסם באפריל האחרון ובו שורה רחבה של המלצות להסרת חסמים.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה