גלנט דורש: מנכ"ל רשות התחדשות בלי מכרז

מחלוקת חריפה בין שר השיכון והבינוי יואב גלנט ליועץ המשפטי לממשלה, מאיימת לטרפד את אישור החוק שיעגן את פעילותה של הרשות להתחדשות עירונית. הוועדה בכנסת שהוקמה במיוחד לצורך אישור החוק תקיים היום ומחר דיונים אינטנסיביים שיכינו את החוק להצבעה במליאת הכנסת בשבוע הבא, אולם גלנט הפתיע כששב ודרש שהחוק יקבע שמינוי מנכ”ל הרשות יהיה פטור ממכרז או מוועדת איתור. היועץ המשפטי מתנגד לכך באופן נחרץ ואם לא יימצא פתרון למחלוקת, אישור החוק עשוי להידחות למושב הכנסת הבא, שנפתח ב־30 באוקטובר.

הוראות נציבות שירות המדינה קובעות כי ברוב המכריע של המשרות הציבוריות יש לערוך מכרז, ובמשרות מעטות אפשר להסתפק בוועדת איתור. אולם פטור ממכרז ומוועדת איתור ניתן רק לשכבה מצומצמת של משרות בהן מינוי ראשי השב”כ והמוסד, מנכ”לי משרדי ממשלה ומנהל רשות מקרקעי ישראל.

דרישתו של גלנט נחתה במפתיע על משרד המשפטים, לאחר שהצדדים כבר הסכימו על נוסח הסעיף שמגדיר כיצד ייבחר מנהל הרשות. לדרישת גלנט, נמחקו מהחוק קריטריונים שהגדירו את הניסיון הנדרש ממנו, והוחלט שהממשלה תקבע אותם. בתמורה, גלנט ויתר על הדרישה שהחוק יקבע שהמינוי פטור ממכרז.

אלא שבימים האחרונים החזיר גלנט את הדרישה לשולחן, ייתכן בשל ההערכה שהזמן הקצר שנותר למושב הכנסת הנוכחי, שמסתיים ב־4 באוגוסט, ילחץ על הצדדים לקבל את דרישתו — אחרת החוק יתעכב למושב הבא. אלא שבמשרד המשפטים מתנגדים בתוקף לדרישה בטענה שאין להגדיר את הפטור בחקיקה, שכן הדבר נתון להחלטת ממשלה בהתאם להנחיות נציב שירות המדינה. ההערכה הרווחת היא שהנציבות לא תיתן למשרת זאת פטור ממכרז, משום שקשה לשייך אותה לשכבה מצומצמת של משרות אמון.

במערכת הפוליטית והמקצועית לא ידעו לסמן אתמול מועמד שגלנט מעוניין לקדם למשרה. ממשרד הבינוי נמסר כי “במשרד עדיין לא יודעים מי הגורם שיעמוד בראש הרשות אך בטוחים שימונה אדם ראוי מבחינה ניהולית, מקצועית וערכית”.

 

פינוי בינוי ברמת השרון (ארכיון)

גם מליאת הרשות עוקרה

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית גובש תחילה על ידי שר האוצר הקודם יאיר לפיד. עם הקמת הממשלה הנוכחית נעשו מאמצים רבים לחיזוק מעמדו של גלנט ברשות ההתחדשות, בין השאר מתוך הבנה כי שזהו אחד התחומים היחידים שנותרו בסמכותו לאחר ששר האוצר משה כחלון העביר לידיו את רשות מקרקעי ישראל והקים את מטה הדיור.

המאמצים החלו בהקמת ועדה מיוחדת לאישור החוק בראשות ח”כ אלי כהן מכולנו, שזכתה בשם “ועדת הרפורמות”. ביום חמישי הועלתה לאתר הוועדה גרסת החוק שגובשה בתום הדיונים בוועדה עד עתה. הסעיף המגדיר את תנאי הסף לבחירת מנהל הרשות נותר ריק, בהמתנה לנוסח שתגבש הממשלה בהתאם להסכמות בין משרד הבינוי למשרד המשפטים.

בגרסה המקורית שקידם לפיד, מדיניות הרשות אמורה היתה להיקבע על ידי מליאה של 12 חברים שרובם מנכ”לי משרדי ממשלה. גלנט דחף לביטול המליאה, מתוך הבנה שהיא עשויה להצר את צעדיו. הפשרה שהושגה עם ועדת הרפורמות היא שתקום ועדה מייעצת בראשות נציג משרד הבינוי והשיכון, שיהיו חברים בה עשרה נציגים ממשרדי הפנים, האוצר, הגנת הסביבה, התחבורה, המשפטים וראש הממשלה, וכן מרמ”י ומינהל התכנון. על פי גרסת החוק העדכנית, הוועדה המייעצת עוסקת רק בהמלצה להכרזה על מתחמים פינוי בינוי. משרד המשפטים הסכים לשינוי, מתוך הבנה שתחומי הפעילות של הרשות מצומצמים יחסית, ולא מחייבים מליאה שתקבע אותם.

אולם גורמים שהיו מעורבים בדיונים טוענים שביטול המליאה רוקן מתוכן את הרשות שהיתה אמורה להיות גוף עצמאי ובעל משקל. "הרשות הפכה לאגף במשרד השיכון בראשות איש משרד השיכון, שיש לה ועדה מייעצת שאפשר לדחות את עצתה”, אומרת עו"ד שרון קרני שהשתתפה בדיוני הוועדה מטעם עמותת במקום, הפועלת לשמירה על זכויות תכנון. "התחדשות עירונית היא נושא מורכב מכדי לתת לגוף אחד להחליט הכל, אך המליאה נמחקה לטובת ועדה מוגבלת".

השר גלנט מסר בתגובה כי "החוק הוא בשורה של ממש. החוק המקורי שאושר בקריאה ראשונה לא ייצר מנגנון אפקטיבי. הוא כלל מליאה רחבה ומסורבלת וסמכויות אמורפיות. עתה לרשות המוקמת יהיו תפקידים וסמכויות מוגדרים, משאבים מוקצים ויכולת תפקודית וביצועית".

הקלות כלכליות ליזמים

מראשית העשור הקודם, האגף להתחדשות עירונית במשרד השיכון והבינוי הכריז על עשרות מתחמים לפינוי־בינוי, מה שמעניק ליזם פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה - חיסכון של מיליוני שקלים עבור עשרות הדירות במתחם — מה שהופך את הפרויקט לכדאי עבורו מבחינה כלכלית.

החוק החדש קבע כמה הקלות, שיהפכו את הפרויקטים לכדאיים יותר. כך למשל, נקבע שמינימום הדירות במתחם הנדרש כדי להכריז על פרויקט יהיה 12 דירות במקום 24 כיום. הקלה משמעותית נוספת היא שהרשות, בתיאום עם רמ”י, תוכל להציע ליזם קרקע משלימה באתר אחר, בהנחה ובפטור ממכרז. היזם יוכל לבנות שם דירות נוספות מעבר למה שאפשר לבנות באתר הפרויקט. השיטה מעלה את הכדאיות בעיקר בפריפריה, שבה מחירי הדירות החדשות נמוכים יחסית, ולכן מתח הרווחים נמוך.

בנוסף, תוכל הרשות להעניק ליזמים הנחה של 50% על היטל ההשבחה, כשכיום רשות מקומית יכולה לגבות את מלוא הסכום או להעניק פטור מלא. כמו כן, הרשות המקומית תוכל להציע ליזמים הנחות על אגרות בנייה.

החוק גם מעניק כלים לזירוז התכנון, כשבמקום שאישור תב”ע לפינוי־בינוי יהיה בוועדה המחוזית, יוכלו לאשר אותה ועדה מקומית מיוחדת או ועדה מקומית עצמאית בעלת ותק של חמש שנים לפחות. בנוסף, החוק קובע שבוועדה המחוזית תקום ועדת משנה להתחדשות עירונית.

לצד התמריצים יש גם איומים, כשנקבע שבסמכות הרשות להורות לרשות מקומית להכין תוכנית אב להתחדשות עירונית בתוך 18 חודשים, ואם לא תעשה זאת, הרשות תקדם תוכנית שכזו בעצמה.

תקצוב עצמאי לחלשים

בתחילה הוצע להקים קרן שתסייע לתושבים הוותיקים שמקבלים דירה חדשה — ולרוב שייכים לשכבה סוציו־אקונומית נמוכה — באחזקת הבניין, שעלולה להגיע לאלפי שקלים בשנה. על פי ההצעה, תקציב הקרן יהיה 2% מהכנסות רמ"י, כ־60 מיליון שקל בשנה. אולם בגרסה העדכנית הסעיף הזה נעלם. במשרד האוצר מסבירים כי יעדיפו לתקצב את הרשות מתוך תקציב המדינה, וגורמים הבקיאים בנושא אומרים כי יש סיכום לתקציב של 200–250 מיליון שקל בשנתיים הקרובות, שישמש גם למטרות שלשמן נועדה הקרן. יו”ר הוועדה כהן אומר כי הרשות תפעל לקדם פתרונות נקודתיים, כשבשנים האחרונות מקצים דירות או שטחי מסחר להשכרה, וההכנסות משמשות את ועד הבית.

הישג שמיוחס למאבק של ח”כ אורלי לוי־אבקסיס ולהירתמות של גלנט שומר על זכויתיהם של דיירי הדיור הציבורי במתחמים אלה: החוק החדש אוסר להעלות להם את שכר הדירה ומאפשר להם לרכוש אותה בתנאים שבהם יכלו לרכוש אותה לפני הפרויקט. אולם החשש הוא שדיירים חלשים שאינם זכאי הדיור הציבורי, ייפגעו. מהחוק הושמטה הצעה להעניק לדיירים הוותיקים פטור מארנונה על השטח שנוסף לדירתם — כשההסבר הוא שלרשות המקומית יש סמכות לתת פטור לפי מצב התושב.