זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון, פועל לשינוי אחוז ההסכמה הנדרש לביצוע פינוי-בינוי לכדי 51 אחוזים מבעלי הדירות בבניינים ותיקים הנמצאים בסכנת קריסה וזאת בשל החשש לקריסת בניינים נוספים בעקבות קריסת הבניין בחולון. במסגרת חוק ההסדרים אושר כבר כי אחוז ההסכמה הנדרש לביצוע פינוי בינוי יהיה 66 אחוזים במקום 80 אחוזים הקיים היום. את הסעיף החדש לגבי לבניינים בסכנת הקריסה יבקשו להחיל על הבניינים שנבנו לפני 1980 כאשר המטרה היא לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית תוך טיפול במפגע הבטיחותי בנוסף לצורך בהוספת דירות לשוק הדיור ובנוסף לטיפול בהיבט הבטיחותי. מדיניותה של הממשלה בעניין נושא הטיפול בבניינים הדרושים לחיזוק הבניינים כדוגמת הבניין שקרס בחולון, קשורה במחירי הדירות וברצון שלה לטפל בעלייתם. אילולא היו המחירים עולים, סביר שהממשלה לא הייתה משקיעה בנושא של התחדשות עירונית, כפי שעושה כיום. הסיבה השנייה לפעילות הממשלה היא הרצון להגדלת היצע הדירות והסיבה השלישית היא הרצון הממשלתי להפריט חלק מהפעילות של חיזוק מבנים ושל התחדשות עירונית. הן פינוי-בינוי והן תמ"א 38 הן תוכניות התלויות במחירי הדירות וכאשר יזם תמ"א 38 או פינוי בינוי מזהה שיש התכנות כלכלית של ביצוע הפרויקט וישנה הסכמה נדרשת של בעלי הדירות, הוא יהיה מוכן לפעול מול הרשות המקומית כדי להוציאו לפועל. אך כאשר לא מתקיימים שני התנאים האלה, לא קיים התמריץ ליזמים לבצע פרויקט ואז יישאר הבניין במצבו. התוכנית תמ"א 38, אשר מתאימה יותר לטיפול במבנים שמצבם הרעוע דורש חיזוק, לא יכולה לתת פתרון לבעיות של חיזוק בתים בפריפריה בשל חוסר בהתכנות כלכלית. מכיוון שחלק מהרשויות לא היו מוכנות לעודד ולאשר יותר פרויקטים של תמ"א 38, יהיה על הרשויות למצוא פתרון אחר לחיזוק המבנים הבעייתיים.
|