עו"ד מתן רבינוביץ', החליט לבצע מחקר על היחס בין עורכי דין אשר הפועלים בתחום של התחדשות עירונית ומייצגים בעלי דירות בתהליך כדי לבדוק את החשדנות ההדדית בין עורכי הדין לבין בעלי הדירות. העובדה שגם עורכי הדין הם חשדניים, הפתיעה אותו, וממצאי המחקר פורסמו ביום עיון אשר נערך במרכז הדר העוסק במחקר ופיתוח של מדיניות דיור חברתי במסגרת אוניברסיטת תל אביב. בעלת דירה אשר שרואיינה למחקר ציינה כי יחסו של עורך הדין השתנה מהרגע שההסכם נחתם, כאשר לפני החתימה הוא היה סבלני והיה מוכן לענות על שאלות, אך לאחר חתימת ההסכם הוא כבר לא היה מוכן לענות על שאלות, אם למשל התגלו סעיפים בהסכם אשר לא היו לטובת בעלי הדירות. עוד ציינה כי היו סעיפים שעורך הדין איפשר ליזם להוסיף אשר פעלו כנגד בעלי הדירות. עו"ד רבינוביץ' מציין גם מקרים שההגדרות למשל בעניין שכר הטרחה, או היקף תפקידו של העו"ד לא היו ברורות ולאו דווקא בשל כך שהעורך דין לא פעלה כשורה. ועדת האתיקה בלשכת עורכי הדין קבעה שאסור לעורך דין אשר מייצג בעלי דירות לייצג באותו הזמן גם את היזם, ויש לדון בדבר שכר הטרחה של העו"ד רק מול בעלי הדירות ולא מול היזם. אך עו"ד כרמית יוליס, ועו"ד אסתי ורהפטיג-בס טוענות כי חלק מעורכי הדין לא מודעים להחלטה הזו ועדת האתיקה של עורכי הדין. עו"ד עמית יושע ועו"ד רועי שובל, העוסקים בייצוג של בעלי דירות בפרויקטים של תמ"א 38 וכן של פינוי בינוי טוענים שישנה נטייה שגויה לייחס ניגוד עניינים לעורכי הדין של בעלי הדירות מכיוון שהיזם הוא זה שמשלם להם את שכר הטרחה, אך לדבריהם המציאות מוכיחה כי לא נוצר ניגוד עניינים.
|