מינהל התכנון, כמו גם הרשויות המקומיות לא היו רוצים להאריך את תוקפה של תמ"א 38 לאחר מאי 2020. למרות זאת אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוקפה עד לאוקטובר 2022. הסיבה העיקרית לקיום תמ"א 38 הוא הצורך לחזק מבנים שנבנו לפני שנת 1980, ושאינם עומדים בתקן הישראלי (ת"י 413) לעמידה בפני רעידות אדמה. סיבה זו נדחקה מעט לשוליים, כאשר האינטרס הכלכלי של תמ"א 38 היה במרכז השיח הציבורי. מומחים מזהירים כי התרחשותה של רעידת אדמה היא רק עניין של זמן והיא עלולה לגרום לנזקים בנפש וברכוש. רוב הפרויקטים של תמ"א 38 בוצעו במרכז הארץ מה שגורם לאחת הטענות העיקריות כנגד תוכנית זו, שאין בה פתרון הולם לפריפריה. טענה זו אף מתחזקת לאחר שבודקים את כל אחד מארבעת התיקונים שבוצעו לתוכנית תמ"א 38, אשר נותנות פתרון אחיד לכל האזורים בארץ ואף לא אחד מהם מתייחס לאזורי הפריפריה, ובעיקר אלה הקרובים לשבר הסורי אפריקאי אשר נחשבים לאזורים מסוכנים מבחינת הסכנה הנגרמת במקרה של רעידת אדמה. תמ"א 38 מתייחסת לבנייני מגורים ואינה נותנת פתרון לחיזוק מבנים אחרים שיעמדו בפני רעידות אדמה כגון בתי ספר, בתי חולים, משרדים ממשלתיים וכד'. על המחוקק לדאוג שיחוזקו כל המבנים שלא עומדים בתקן כולל הקצאת של תקציבים לחיזוק מבני מוסדות ציבור והמבנים הנמצאים בפריפריה, ששם היזמים לא מוכנים לבצע פרויקטים של תמ"א 38 בשל היעדר כדאיות כלכלית. גם הרשויות המקומיות לא מגלות אהדה לפרויקטים של תמ"א 38 בשל הפטור מהיטל השבחה שניתן לפרויקטים, וזאת בניגוד לפרויקטים של פינוי בינוי שבהם הרשויות המקומיות יכולות לגבות את היטל ההשבחה.
|