כאשר מדובר על התחדשות עירונית, הן על פרויקט של תמ"א 38 או פרויקט פינוי בינוי, נהג להתייחס אליהם כאל דבר שכל הצדדים המעורבים בו מרוויחים. אך לא תמיד כך הוא המצב, למשל דייר סרבן שאינו מוכן לשתף פעולה עם שכניו ועלול לגרום לפגיעה בהם ולתסכול לאחר שנים שהם מחכים להזדמנות שבה הם יוכלו להרוויח את היתרון הכלכלי והבטיחותי שמאפשר התחדשות עירונית. כאשר מדובר בפרויקט של תמ"א 38, סרבנותו של דייר יכולה להיגרם מהסיבה של חשדנות כלפי יוזמי הפרויקט מבין בעלי הדירות לסיבות שהם יוזמים את המהלך. סרבנות לביצוע תמ"א 38 מאפיינת גם דיירים קשישים החוששים משינויים ואינם יכולים להבין את משמעות המהלך ואת המידע שהם קיבלו. קבוצה אחרת של סרבנים הם האנשים בעלי מוגבלות שנרתעים מכיוון שהתרגלו כבר לדירתם ולא בטוחים שיהיו להם את אותם התנאים המתאימים להם בדירה החדשה שיקבלו, לאחר שביצעו בה התאמות לצרכיהם והם גם חוששים מתקופת ביצוע הפרויקט שבה הבניין יהפוך להיות מעין אתר בנייה. קבוצה נוספת של סרבנים הם הצעירים שנכנסו לבניין וחוששים מההוצאות שיגדלו כמו למשל ארנונה, דמי ניהול וכו'. לצורך ביצוע פרויקט של תמ"א 38 במסלול של חיזוק הבניין והוספת דירות (תמ"א 38/1) נזקק יזם תמ"א 38 להסכמתם של שני שלישים מבעלי הדירות בבניין. לפרויקט של תמ"א 38 במסלול של הריסת הבניין ובנייה מחדש (תמ"א 38/2) נזקק יזם תמ"א 38 לרוב של 80 אחוזים מבעלי הדירות וזה הרוב הדרוש שנדרש גם ליזם פינוי בינוי לביצוע הפרויקט. לאחרונה קודמה הצעת חוק השמה דגש על דיירים קשישים או בעלי מוגבלות לפיו נדרש יזם תמ"א 38 או פינוי בינוי להציע להם חלופות.
|