בפרויקטים של התחדשות עירונית מוכרת התופעה שאחד מבעלי הדירות מתנגד לביצוע הפרויקט גם כשמדובר בפרויקט אשר משפר את איכות החיים של דיירי הבניין. כאשר מדובר בבעל דירה שהוא צעיר, מתגייסים יתר בעלי הדירות ובמקרים לא מעטים מצליחים להתמודד את הדייר הסרבן. כאשר מדובר בדייר קשיש הרי שישנן כמה וכמה סיבות לכך שהוא אינו מוכן לתת את הסכמתו לביצוע הפרויקט של התחדשות עירונית. למשל ישנן קשישים החוששים מהשינויים שהפרויקט יביא עליהם, כמו למשל בשגרת חייהם או ריחוק מהסניף של קופת. אחרים חוששים מהגדלת ההוצאות של הנגרמות מתחזוקת הבניין. תיקון לחוק שהוכן על ידי ועדת הרפורמות של הכנסת אושר לאחרונה, ובו ישנה התייחסות לדייר הסרבן כאשר הוא קשיש. בתיקון זה ישנן מנגנונים המאפשרים שמירה על זכויות הדיירים הקשישים בבניין כאשר מדובר בפרויקטים של פינוי-בינוי וזאת מתוך הנחה שדיירים אלה נופלים לעיתים קורבן ללחצים שמפעילים עליהם יזמי התחדשות עירונית. על פי התיקון, יזם פינוי־בינוי, צריך להציע לדייר קשיש חלופה אחת או יותר למשל מעבר שלו לדיור מוגן או רכישה של דירה חלופית שאינה חלק מהפרויקט, כאשר שווי הדירה זהה לשווי הדירה שהיה מקבל במסגרת הפרויקט. אפשרות נוספת של היזם הוא לתת לקשיש שתי דירות קטנות הנבנות בפרויקט במקום אחת גדולה שהיה מקבל כאשר שווין של הדירות הוא כשווי הדירה הגדולה שהיה מקבל. התיקון גם מונע מבעלי הדירות האחרות כמו גם מהיזם לנקוט בהליכים לפי חוק פינוי בינוי. ישיש שיסרב לכל ההצעות האלו, ייחשב דייר סרבן. התיקון לחוק כולל גם מנגנונים המאפשרים להתמודד עם דייר סרבן כאשר סירובו הוא בלתי סביר, כדי שניתן יהיה לממש פרויקטים של התחדשות עירונית.
|