השיטה לפיה מדי כמה חודשים מוסיפים שינויים או תיקונים לחוק התכנון והבנייה, אינה מבשרת טובות. אנשי משרד האוצר היוזמים את השינויים האלו, מתארים אותם כרפורמות או כצעדים הכרחיים על מנת להגדיל את היקף הבנייה וכדי להוריד את מחירי הדירות והתוצאה היא דווקא הורדת נפח הבנייה. התוכנית מחיר למשתכן או קביעת מיסוי למשקיעים הם חלק מההתערבויות של משרד האוצר במה שקורה בתחום הדיור. תכניות של התחדשות עירונית עוברות שינויים ולמשל בתחום של תמ"א 38 במסלול של הריסה ובנייה מחדש. הבעיות ביוזמות ממשלתיות לשינויים בתמ"א 38 הן התנגדותן של הרשויות המקומיות אשר חוששות כי לתשתיות לא יהיה מענה לגידול הנובע מהוספת דירות במרכזי הערים. בשנת 2017 הייתה ירידה של 10 אחוזים במספר הדירות שנבנו במסגרת תמ"א 38 במסלול של הריסה ובנייה מחדש, לעומת עליה של כ-40 אחוזים במספר הדירות שנבנו במסגרת פרויקטים של תמ"א 38 במסלול של הוספת דירות לבניין קיים. במשרד האוצר דנים בעניין תמ"א 38 ומערבים בזה את היזמים העיריות והדיירים כדי לשפר את המצב, כאשר בינתיים ממתינה גרסה 4 של תמ"א 38 וצריכה לעבור את הביורוקרטיה הממשלתית. יש גם פגיעה באיכות התכנון אשר באה לידי ביטוי בעיקר בערי הפריפריה שם שווקו אלפי דירות בפרויקטים שלא היו בשלים דיים כמו למשל במחיר למשתכן. את העיר חריש מחשיבים כחלק מאזורי הביקוש, ובאוצר מאריכים את תוקפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה, ולמרות שנעצרו הביקושים ממשיכים לאשר אלפי דירות. העיר חריש כיום אינה יוצרת אופק לתושבים שלה ואפילו לא הוקם חיבור טוב לכביש 6 הסמוך.
|