כאשר מבצעים התחדשות עירונית, ובפרט בפרויקטים של תמ"א 38 במסלול של הן במסלול של חיזוק והן בפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש, כל שלושה הגורמים המעורבים בתהליך מרוויחים מכך, בעלי הדירות, הרשויות והיזמים. בעלי הדירות שהם בעלי הקרקע זוכים לתחושת ביטחון עם קבלת דירה מחודשת או חדשה שיש בה ממ"ד, ואשר עומדת בתקנים מחמירים ביותר. במקום הנכס הישן שהיה להם, הם מקבלים דירה חדשה מאובזרת עם מרפסת שמש מה שמשביח את הנכס שבידיהם. חשוב לדעת כי בתהליך של תמ"א 38, לא כל בעלי הדירות מקבלים את אותה התמורה באופן שוויוני, כי יהיו כאלה שירוויחו יותר מהאחרים, כשם שקיים חוסר השוויוניות לפני שנכנסו לתהליך, אך כדאי לזכור שפרויקט כזה של תמ"א 38 בתנאי חסרי השיוויון האלה, עדיין עדיף שיתבצע כדי שבעלי הדירות ירוויחו משהו מאשר לא ירוויחו כלום. הצלע השנייה במשולש הזה של המרוויחים מביצוע תמ"א 38 הן הרשויות, הרשות המקומית והמדינה אשר חוקקה את תמ"א 38 כתמריץ ליזמים ובכך העבירה את האחריות שלה לביטחון התושבים לחזק את הדירה כדי שתעמוד בפני רעידות אדמה וכן תמגן אותה מפני טילים. מצד שני הרשות המקומית, שלה קיים קושי כאשר מתבצעים פרויקטים של תמ"א 38 והוא העומס על התשתיות הקיימות, אך מצד שני היזמים בונים עבור הרשות חניות וכן מחדשים את הבניינים ללא שנדרש ממנה השקעה, מביאים תושבים איכותיים יותר ומעלים את שיעורי הארנונה, ומייצרים מקומות עבודה לתושבים המקומיים לשלל בעלי מקצוע כדוגמת המהנדסים, האדריכלים, חברות בטון, אנשי מיזוג אוויר ועוד רבים אחרים. יזם תמ"א 38 הוא הצלע השלישית והוא מרוויח מכך שהפרויקט הוא כלכלי. למשל יזם תמ"א 38 בחיפה היה שמח לחזר את כל בתי העיר הן בשכונת הדר והן בכרמל, אך לא קיימת רווחיות דומה עבורו בשני המקרים והרשות המקומית צריכה לתת זכויות נוספות במקומות שהם לא כלכליים לאותו יזם תמ"א 38.
|