תמ"א 38, תכנית המתאר הארצית, שיצאה לדרך בשנת 2005 ונועדה לאפשר חיזוק מבנים כדי שיעמדו בפני רעידות אדמה, כמעט ולא מיושמת בישובי הפריפריה בשל החוסר בכדאיות כלכלית שנגרם משווי הקרקע הנמוך. העיר בית שאן עלולה להיפגע קשות אם תהיה רעידת אדמה חזקה, אך תמ"א 38 לא מיושמת שם לעומת רמת גן, ששם היא כן מיושמת. הועלו רעיונות איך ליישם את תמ"א 38 בערי הפריפריה, כמו למשל תמריצי מיסוי ליזמים שיבואו לבצע פרויקטים של חיזוק מבנים, או ניוד זכויות בנייה של פרויקטים לשטחים ציבוריים, אך כל אלה נכשלו. מתברר שתמריצי המיסוי לפרויקטים של תמ"א 38 עדיין לא גורמים לפרויקטים להיות רווחיים, ויש התנגדות לניוד זכויות, מצד הרשויות אליהן רוצים לנייד אותן. הקבלנים לא רוצים לבצע תמ"א 38 בעיר כמו בית שאן, אם הם יכולים לקבל תמריצים במקומות אחרים, ומשום כך, ייתכן ויש צורך לחשוב על רעיונות שונים. גיל שטורם ממשרד שיפמן ספיר שטורם ושות', המתמחה, בין השאר, גם בנושא של התחדשות עירונית, מציע לחשוב על כיוון אחר. אם עלות חיזוק בניין ללא הוספת קומות, בעיר בית שאן, שגובהו 3 קומות ויוסיפו לו מעלית וישפצו אותו שיפוץ קל, היא 1.2 מיליון שקלים, כאשר לא דורשים פתרונות חניה. קבלנים מקומיים יכולים לבצע את הפרויקט הזה בתוך מספר חודשים ועד שנה. המימון לביצוע העבודה הזאת יכול להתקבל מהטבה לקבלנים בפרויקטים של "דיור בהישג יד" או "מחיר למשתכן" ועוד. הטבה יכולה להתבטא למשל בתוספת אחוזי בנייה מה שיאפשר לקבלן ליהנות מרווח קבלני מקובל מה שיתמרץ אותו לבצע את העבודה.
|