המדינה מעודדת בעלי דירות לפעול לחיזוק בניינים שנבנו לפני שנת 1980 כדי שיעמדו בפני רעידות אדמה, על ידי מתן זכויות בניה נוספות במסגרת תמ"א 38, אותן ניתן לנצל כדי לבוא בקשר עם חברות קבלניות. הרעיון הוא שחיזוק המבנה ייעשה ללא תשלום מצד בעלי הדירות והם מצדם מעבירים לקבלן המבצע את זכויות הבנייה. תמ"א 38 יכולה להתבצע בשני מסלולים, האחת היא חיזוק ושיפוץ הבניין הקיים שבה נבנית תוספת של ממ"ד בדירה ומרפסת. עבור מסלול זה נדרשת הסכמה של כ-66 אחוזים מדיירי הבניין. במסלול של חיזוק ושיפוץ יש חיסרון בכך שהדיירים נשארים לגור בדירות שלהם בזמן שמתבצעות עבודות הבנייה. המסלול האחר של תמ"א 38 הוא הריסת הבניין הקיים ובניית בניין אחר תחתיו, כלומר פינוי בינוי, מסלול שבו מקבל בעל הדירה הקיימת, דירה חדשה הגדולה ב-25 מ"ר מזו הקיימת ובכלל זה הממ"ד. כדי לבצע בבניין פרויקט לפי מסלול זה נדרשת הסכמה של כ-80 אחוזים מדיירי הבניין. החיסרון במסלול של הריסה ובנייה מחדש הוא הצורך לעבור לדירה זמנית לתקופת הבנייה שהיא לא פחות מאשר 24 חודשים. עניין הדרישה של הסכמת הדיירים יוצר לפעמים קשיים כאשר ישנם דיירים סרבנים שלא מוכנים לתת את הסכמתם לביצוע הפרויקט מכיוון שהם עלולים למנוע את השגת הרוב הדרוש, כאשר לעיתים מדובר בסיבות מוצדקות לסירוב, כמו למשל במקרה של דייר חולה או מבוגר אשר פרויקט כזה עלול לפגוע באיכות חייו, לרוב שאר דיירי הבניין יבינו כי דייר כזה ראוי למתן הטבות נוספות. אך לעיתים הסיבות הן לצרכים טקטיים או מניעים אינטרסנטיים ואז יש לפנות להליכים משפטיים.
|