בעלי דירות ברחוב בזל בעיר תל אביב חתמו בשנת 2009 על הסכם עם חברה יזמית לביצוע חיזוק המבנה שיעמוד בפני רעידות אדמה במסגרת פרויקט של תמ"א 38. מספר בעלי דירות לא נתנו את הסכמתם לביצוע הפרויקט ולפי ההסכם הייתה החברה היזמית לדאוג לכך שבתוך 12 חודשים מאז חתימת ההסכם, תשיג את אישור המתנגדים או לחילופין את אישור המפקח על המקרקעין. בהסכם גם נקבע כי החברה היזמית תשיג היתר בנייה בתקופת זמן של 12 חודשים ממועד קבלת האישור מהמפקח או מבעלי הדירות המתנגדים. בעלי הדירות טענו כי החברה היזמית לא עמדה בהתחייבויותיה גם לאחר שבשנת 2012 השתכנעו בעלי הדירות לקבוע לוח זמנים חדש בהתאם להבטחות נציגי החברה היזמית, אך גם לאחר דחייה זאת לא חלה התקדמות לטענת בעלי הדירות והם פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב לדון בבקשה לביטול ההסכם. החברה היזמית טענה מנגד שהיא עמדה בחובותיה על פי ההסכם מאחר והיא ביצעה בדיקות הנדסיות, וכן מדידות במבנה המשותף ועוד. ועוד טענה החברה היזמית כי בעלי הדירות הקשו עליה לקדם את הפרויקט למשל כאשר מנעו מנציגיה להיכנס. טענה נוספת הייתה כי בעי הדירות שלחו הודעה על ביטול ההסכם, עוד לפני שעבר הזמן עליו הוסכם בהסכם. השופטת השתכנעה שטענות החברה היזמית כי עמדה בתנאי ההסכם רחוקה מהמציאות ושהיא לא מילאה אחת התנאים שנקבעו בהסכם והורתה לבטל את ההסכם. הי גם חייבה את החברה היזמית בתשלום של הוצאות המשפט בסך של 30 אלף שקלים.
|