בחמש השנים האחרונות הלך והצטבר ניסיון בתחום של תמ"א 38 ויחד עם תיקונים שבוצעו לחוק, תוכניות חיזוק המבנים הפכו להיות כדאיות יותר. במקביל לתהליך זה, תרמו גישת העיריות מצד אחד, והמודעות של בעלי הדירות מהצד השני לזינוק בתחום התמ"א 38. הרשויות המקומיות, שלא ידעו בתחילה כיצד להתייחס לתחום זה, החלו לגבש תכניות כוללות, וזאת על פי סעיף 23 בחוק, המאפשר לכל רשות מקומית לקבוע את היקפי הבנייה האפשריים בכל אחת מהשכונות, כמו גם את זכויות הבנייה הניתנות ליזמים. גם בעלי הדירות בבניינים שנבנו לפני שנת 1980, הפכו להיות מודעים לתהליך ולפוטנציאל הקיים בתמ"א 38, כאשר מדוברת בהזדמנות להגדיל את שטח הדירה, להוסיף לה ממ"ד ובמקרים מסוימים אף לקבל דירה חדשה כאשר מדובר בתהליך שלא נדרשת מהם שום הוצאה כספית. יחד עם המודעות הגדולה יותר של בעלי הדירות, הפך להיות עניין התוספות האלה והתמורה הכלכלית הכרוכה בהם להיות הגורם המשמעותי ביותר כאשר הרעיון המרכזי שלמענו הוקמה התכנית של תמ"א 38, והוא חיזור המבנה מפני רעידות אדמה הפך להיות שולי יותר. אתר מדלן מוצא כי פעילותה של תמ"א 38 התקדמה בצורה משמעותית ביותר בשנים האחרונות, כאשר הזינוק הגדול חל בחמש השנים האחרונות בעקבות שני תיקונים שנעשו בחוק בשנת 2010 – תיקון 2, ולאחר מכן תיקון 3 בשנת 2013, כאשר שניהם הרחיבו את זכויות הבנייה המגיעות ליזם והעלו באופן משמעותי את כדאיות הפרויקטים האלה בעיקר באזורי הביקוש.
|