הרעיון של הגדלת מכסת יחידות הדיור באמצעות ניוד זכויות האוויר, עלה בעיר ניו יורק כבר לפני 55 שנה, לפיו גם האוויר הנמצא מעל לבניין ישמש פיסת נדל"ן. בניו יורק, שאין בה שטחים פנויים לבנייה, האפשרות היחידה של התפשטות היא כלפי מעלה. לפי התקנות האזוריות בניו יורק לא ניתן לבנות בכל שכונה ללא מגבלת גובה, ולכן במקומות רבים נותר פוטנציאל של זכויות אוויר לא מנוצלות. בישראל, המושג "זכויות אוויר" עדיין לא מוכר מספיק, אך יחד עם זאת, בגוש דן ישנם בניינים עם זכויות משותפות לא מנוצלות על גג מכורח התב"ע. ישנם מקרים שבהם בעלי הדירות מתנגדים להקמת קומות נוספות, והתנגדותם מוגנת בחוק, ובמקרים אחרים גם הרשות המקומית אינה מאפשרת בנייה לגובה בחלקי העיר. בעיר תל אביב קיים פוטנציאל לעשרות אלפי זכויות בנייה, בעיקר בשטחי "העיר הלבנה" אותם ניתן לנייד, חלקם נמצאים ביותר מ-1,600 בניינים מוגנים בתוכניות שימור שהתקנות לא מאפשרות את הבנייה על הגג. ברובעים הסמוכים ל"עיר הלבנה", ישנה דרישה של יזמים לקדם תהליכי התחדשות עירונית על מנת לאפשר כדאיות כלכלית לפרויקטים על ידי קבלת זכויות להקמת קומות נוספות על גגות הבניינים הישנים. וניתן לחקות את המצב שקיים בניו יורק, ולנייד זכויות בנייה. כדי לעשות זאת, נדרשים מנגנוני המרה של הזכויות וכן נדרש לפתור היבטי מיסוי ומקרקעין.
|