מחקר אקדמי עקב אחר תהליכי ההתארגנות של הדיירים בפרויקטים של תמ"א 38 בתל אביב וביפו ובדק את האופנים שבהם תהליך ההתארגנות מכשיל את הפרויקטים או מביא להצלחתם לחילופין. הממצאים הראו כי תהליך ההתארגנות ונגזרותיו – מעמד ועד הבית, האמון בין בעלי הבתים, ההון האנושי של בעלי הבתים ויחסם לדירה, הינם מרכזיים להצלחתה של תמ"א 38. נמצא כי קשה לפתח יחסי אמון בין בעלי הדיירים, וכי הדיירים עסוקים כמעט אך ורק במקסום של רווחיהם האישיים, והם אינם דואגים למרחבים הציבוריים של הבניין, הרחוב או השכונה. גם החשש מפני רעידת אדמה או מפני טילים אינו יוצר אינטרס משותף שסביבו מתאחדים דיירי הבניינים כדי לקדם את התוכנית לחיזוק הבניין.
|