בעלי דירות בבניין בפתח תקווה חתמו עם חברת "חיזוק פלוס מקבוצת תמ"א 38", הסכם לפיו היא תחזק את הבניין במסגרת פרויקט של תמ"א 38. בעלי דירה שדירתם ממוקמת בקומת הגג של הבניין נערכו לתקופת העבודות ושכרו דירה לעצמם, ואת הדירה בבניין הם השכירו בחודש יוני 2015. ארבעה חודשים לאחר שהעבודות החלו, עזבה השוכרת את הדירה והיא נותרה ריקה. בעלי הדירה הגישו תביעה כנגד החברה היזמית בבית משפט השלום בפתח תקווה על הנזקים שנעשו בדירה, על החזר של דמי שכירות ועל עוגמת נפש שנגרמה להם.
בתביעה מתואר כי בעל הדירה הגיע במקרה לדירה כחודשיים לאחר עזיבת השוכרת ומצא שהיא פתוחה, חימום המים החשמלי פעל, כמו גם שלושת המזגנים והאורות דלקו בדירה. בנוסף לכך היו פזורים בדירה שמיכות, מזרונים, כריות, שאריות מזון, בגדים וכלי רחצה, והיה נראה שהפועלים השתלטו על הדירה.
בנוסף טענו התובעים כי נגרמו לדירה נזקים בשל חדירה של מים אליה. הנתבעת הבטיחה לתקן את הנזקים, לטענת התובעים, וכן למנוע הישנות מקרים של פלישה לדירה של פועלים, אך לא עשתה זאת. בביקור נוסף שביצע בעל הדירה מצא שהדירה הייתה מלוכלכת הכיורים והשירותים הין סתומים ונראה היה שהפועלים של החברה הנתבעת המשיכו להשתמש בדירה וכן הפכו אותה למחסן.
מנגד, טענה הנתבעת כי התובע לא תכנן את צעדיו כראוי והדירה לא הייתה אמורה להיות מושכרת בחלק גדול של תקופת העבודות ושהשוכרת עזבה את הדירה מספר חודשים לאחר תחילת העבודות. בנוסף טענה הנתבעת כי הבניין הוגדר "מבנה מסוכן" ומצב הדירה היה רעוע עוד לפני שהחלו העבודות במסגרת תמ"א 38. עוד טענה הנתבעת כי אנשים מטעמה התריעו כי ישנם פועלים זרים אשר עובדים עבור קבלנים אחרים וכדאי שבעל הדירה ישמור על דירתו.
לעניין תיקון הנזקים, הנתבעת טענה שהיא אינה אחראית לתיקונם בשל הנזילות, מכיוון שהתובע התקין על הגג צינור פיראטי וכן שנמנע מהם לבצע את התיקונים מכיוון שהתובעים לא מסרו להם את מפתחות הדירה.
כדי לבחון את הנזקים בדירה, מינה שופט בית משפט השלום נחום שטרנליכט, מומחה אשר קבע כי עלות תיקון הליקויים שהתגלו בדירה נאמדת בסכום של 14,700 שקלים. השופט קיבל את האומדן מחוות הדעת של המומחה וציין כי אין מחלוקת שהנזקים בדירה היו בעקבות הנזילה אשר נגרמו בשל העבודות שביצעה הנתבעת ולפיכך היא אחראית לנזקים. השופט ציין כי הנתבעת לא הוכיחה שהתובע הוא זה שהתקין את הצינור על הגג.
לעניין התביעה לדמי שכירות, קבע השופט שטרנליכט כי על פי הוראות ההסכם, בעלי הדירה היו מודעים לכך שהעבודות בדירה יהיו כרוכות באי נוחות. למרות זאת קבע כי הזכאות לקבלת תשלום עבור דיור חלופי תהיה בכפוף לאישור של מפקח, אשר ימונה בהתאם להוראות ההסכם על ידי בעלי הדירות. המפקח קבע במסמך שאותו הגיש התובע, כי הדירה לא היתה ראויה למגורים במהלך שבוע בחודש מרץ 2016. השופט ציין כי לאחר הוצאת המסמך הזה, לא פעלה הנתבעת לביצוע התיקונים בדירה אשר יאפשרו מגורים בה. לפיכך, קבע השופט שטרנליכט כי הנתבעת תשלם דמי שכירות על חודשיים וחצי.
השופט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 26,584 שקלים וכן תשלום בעבור הוצאות ושכר טרחה עו"ד בסך של 6,135 שקלים. השופט לא קיבל את טענת התובעים על עוגמת נפש ולכן לא פסק פיצויים בשל כך.
• ב״כ התובע: עו"ד אבנר רון
• ב״כ הנתבעת: עו"ד גור טננבאום
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פסקי דין קשורים
|