מאמרים בנושא תמ"א 38
ביקשו לבטל חוזה תמ"א 38 בגלל מכירת הדירה: מה נפסק?
עו"ד משה אביבי |
בני הזוג מצאו סיבה טובה לבטל את ההסכם שחתמו עם חברת הבנייה: המרפסת הוקטנה בכ-3 מ"ר בתוכנית שהוגשה לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. השופט משה תדמור-ברנשטיין קבע כי זהו תירוץ שמלווה בחוסר תום לב.
70% מדיירי הבניין שבחולון, כולל התובעים, הסכימו להצעתה של חברת הבנייה שעסקה בתוספת מרפסות שמש לדירותיהם, ואף חתמו על הבקשה שהוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, שהוגשה בספטמבר 2014 ועדיין נמצאת בהמתנה.
אלא שזמן מה לאחר מכן, מכרו התובעים את דירתם בבניין והחליטו שהם מעוניינים בביטול ההסכם. הם הודיעו על כך לחברת הבנייה ודרשו לקבל חזרה מקדמה של 2,500 שקל ששילמו לה.
החברה סירבה והפנתה את בני הזוג לרוכשים – שייהנו בסופו של דבר מהבנייה – אך במקום להקשיב לעצה, בחרו בני הזוג להגיש נגדה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב.
העילה שבגינה טענו בני הזוג כי על החברה לבטל את החוזה היא הקטנת גודל המפרסות בבקשה שהוגשה לוועדה המקומית בכ-3 מ"ר (מ-12 מ"ר ל-8-9 מ"ר). לטענתם, מדובר בהפרת חוזה שמצדיקה את ביטול החוזה.
אלא שהחברה עמדה על כך שעמדה בלשון החוזה וכי כל הדיירים שהסכימו לפרויקט גם חתמו על השינוי בגודל המפרסות. לטענת החברה, מכירת הדירה היא הסיבה היחידה שבעטיה רוצים התובעים לבטל את ההסכם.
החברה אף הפנתה ללשון ההסכם וציינה כי על פי תנאיו, האפשרות לבטל את החוזה באופן-חד צדדי פגה עם הגשת הבקשה לוועדה. מעבר לכך, היא הוסיפה כי קבלת התביעה עלולה להביא לסיכול הפרויקט כולו, בהתחשב בכך שהתובעים היו חלק מהרוב הדרוש.
פסק הדין שניתן לפני כשבוע ימים דחה את טענות התובעים. השופט תדמור-ברנשטיין הסכים כי מקור הדרישה לביטול החוזה הוא מכירת הדירה והבנת התובעים כי לא יוכלו ליהנות מפירות הפרויקט בעתיד. משכך, הם ניתלו באמתלה לגבי גודלה של המרפסת. השופט כינה את טענתם כ"עמידה דווקנית חסרת תום לב" על הזכות לביטול הסכם.
גם עדותו של התובע – שהודה כי הקטנת המרפסת לא הייתה מפריעה לו אם היה ממשיך לגור בדירה – שימשה את השופט.
כמו כן, השופט קיבל את טענתה של חברת הבנייה כי התובעים איחרו בהגשת בקשת הביטול, וכי לפי ההסכם זכות הביטול החד צדדי ניתנה עד למועד הגשת הבקשה לרשויות. מכל מקום, נקבע כי לנוכח העובדה שהתובעים ויתר הדיירים חתמו על התוכנית שהוגשה, לא מדובר בהפרת חוזה.
לפיכך נפסק שהחברה פעלה כראוי והתביעה נדחית. השופט ציין לפני סיום כי היה על התובעים לכלול את עלות המקדמה בחוזה המכר ולחייב בה את הרוכשים, אשר יזכו ליהנות בסופו של דבר מפרויקט הבנייה.
משכך, התביעה נדחתה. התובעים ישלמו לחברת הבנייה 500 שקל הוצאות משפט.
לפסק הדין
* עו"ד משה אביבי עוסק בדיני מקרקעין ותמ"א 38
** הכותב לא ייצג בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
|
חזור |